פמיניזם ומיניות נערות – סדרת מאמרים - פרק ב': השתקת התשוקה

בסדרת המאמרים אציג את הספרות האקדמית ביחס למיניות נערות הנשענת על התיאוריה הפמיניסטית. מומלץ לקרוא את הסדרה לפי סדר הפרקים.

בפרק הראשון הסברתי בקצרה על התיאוריה הפמיניסטית ועל שינוי הפרדיגמה שהיא הובילה ביחס להגדרת המיניות בכלל וההכרה במיניות כמרכיב טבעי וחיובי בקרב נערות. הגדרתי מהי תשוקה וממה היא מורכבת בהבט הפסיכולוגי.

בפרק הזה אתייחס לאחת התמות המרכזיות בספרות הפמיניסטית העוסקת בהשתקה החברתית של התשוקה המינית של נערות.

השתקת התשוקה - The missing discourse of desire

המאמר המרכזי העוסק בתימה זו נכתב ב-1988 על ידי מישל פיין “Sexuality, schooling and adolescent female: The missing discourse of desire”, הוא מאמר מכונן, אשר התווה את הדרך למאות מאמרים ומחקרים בתחום. פיין מסבירה כי במונח "missing" היא לא מתכוונת להעדר תשוקה של נערות אלא בהשתקת התשוקה שלהן בשיח הציבורי, האקדמי והחינוכי. היא מביעה ביקורת כנגד האג'נדות בבסיס החינוך המיני בארה"ב, המכוון להתנזרות מיחסי מין עד החתונה ולפיכך עוסק בהפחדת נערות (ונערים) מפני סכנות התשוקה. כלומר המסר המרכזי המועבר - הוא כי לנערות לא צריכה להיות תשוקה מינית. חינוך זה מצמצם את המונח מיניות נערות רק לעמדה של קורבנות ואת המיניות של נערים רק לעמדה של פוגעים. במאמרה היא קוראת לראות בנערות כסובייקט ולעודד אותן באמצעות חינוך מיני, לחוש תשוקה ולהביע אותה.

בישראל מקובל לחשוב שרק החינוך הדתי (היהודי, המוסלמי והנוצרי) מטיף להתנזרות עד החתונה, אך למעשה, גם בחינוך החילוני נערות מקבלות מסרים המקדשים את הבתולין.

מישל פיין ודבורה טולמן תיארו את תהליך השתקת התשוקה בקרב נערות דרך המונח "דילמות של תשוקה". מונח זה מתאר את המצב בו נערות מפנימות את המודל הפטריארכלי למיניות נשית (קרי, את התפיסה שלנערות אין תשוקה, ולמי שיש – הרי היא מסוכנת, פתולוגית ועליה להימנע מלהביע אותה) ומנהלות עימו משא ומתן במהלכו הן לומדות כי תחושותיהן המיניות, הטבעיות, לא עולות בקנה אחד עם הגדרת ה"נשיות הנורמטיבית" ו"הילדה הטובה". על כן, הן משתיקות תחושות אלה ומאבדות את הקשר עם גופן ועם תחושות התשוקה אותן הן מרגישות.

מסר חברתי מרכזי נוסף ביחס למיניות נערות, המתקיים באופן פרדוכסלי במקביל להשתקת התשוקה על ידי החברה, הוא המסר המדגיש את ההחפצה (אובייקטיביזציה) העצמית של נערות. בתהליך ההחפצה העצמית, הנערות לומדות להביט על עצמן מנקודת המבט הגברית אשר רואה בהן אובייקט מיני בלבד. ההחפצה העצמית משפיעה על היכולת שלהן לזהות את התחושות האותנטיות שלהן, להכיר בתחושות המיניות שלהן ולהביע את הרצונות המיניים שלהן או את התנגדותן למגע מיני.

השיח הפמיניסטי טוען כי השתקת התשוקה מביאה להשתקת תשוקות נוספות – כולל הכוח של הנערה לאהוב את עצמה והיכולת שלה לדעת מה היא באמת רוצה

על-פי תפיסה זו דווקא השתקת התשוקה מונעת מנערות את היכולת לקיים משא ומתן כסובייקט (מיני), להתעקש, למשל, על שימוש בקונדום או לסרב לפרקטיקות מיניות שאינן רצויות עליהן כלומר, על פי טענה זו, השתקת התשוקה והחינוך המיני, המשמר השתקה זו, הם המובילים למצבי סיכון של נערות הנושאות בגופן את ההשלכות – הן אלה החוות פגיעות מיניות, הריונות לא רצויים ומחלות מין.

בחמש עשרה השנים האחרונות מתקיים בתוך השיח הפמיניסטי דיון ער על האופן בו יש להתמודד עם "השתקת התשוקה". יש שרואות בדיון הזה ממש שדה קרב אלה הדוגלות בלאפשר לנערות לחוות ולבטא את התשוקה המינית לבין מי שרואות באופן הבעת התשוקה כהפנמת הדיכוי הפטריארכאלי. כלומר, יש הטוענות כי התשוקה המינית ומגוון ביטוייה היא המפתח להעצמה ולשחרור מיני (ולהעצמה בכלל) של נערות ונשים, ויש אחרות הגורסות כי אופן ביטוי התשוקה מובנה, בהכרח, בתוך תרבות פטריארכלית וקפיטליסטית בה לא ניתן לבטא תשוקה מינית אותנטית, וזו המבוטאת היא בהכרח תוצר של אינטרסים כלכליים, הפנמת הדיכוי ואי צדק חברתי.

על נושאים אלה מוזמנ.ת לקרוא בפרק ג'.