פמיניזם ומיניות נערות פרק ג' - העצמה מינית

בסדרת המאמרים אציג את הספרות האקדמית ביחס למיניות נערות הנשענת על התיאוריה הפמיניסטית. מומלץ לקרוא את הסדרה לפי סדר הפרקים (לפרק הראשון לחצו כאן).

בפרק הראשון הסברתי בקצרה על התיאוריה הפמיניסטית ועל שינוי הפרדיגמה שהיא הובילה ביחס להגדרת המיניות בכלל וההכרה במיניות כמרכיב טבעי וחיובי בקרב נערות. בפרק השני הסברתי על ההשתקה החברתית ביחס למיניות נערות, ועל ההשלכות שלה. ובפרק זה אתייחס לתפיסה הפמיניסטית הדוגלת בהעצמת התשוקה המינית כמפתח להתמודד עם השתקת התשוקה.

העצמה מינית כדרך להתמודד עם השתקת התשוקה

תיאורטיקניות שונות, המזוהות עם הגל השלישי של הפמיניזם, ממשיכות את כתיבתה של מישל פיין ביחס ל"השתקת התשוקה" וטוענות כי יש להעצים את התשוקה המינית של נערות. הן מתנגדות לכל סוג של הגבלת החופש המיני בין מבוגרות ומבוגרים בעלות/בעלי יכולת הסכמה ותומכת בספקטרום רחב של ביטויי תשוקה מינית בקרב נערות ונשים, גם אלה הנחשבים מוחצנים כגון סגנון "porn chic", ריקוד lap dance ו/או pole dance ובני/בנות זוג מזדמנים/מזדמנות. לאורן ודורקין (Lerum & dworkin, 2009) טוענות בעד הייצוג בתקשורת של נערות כמיניות וגורסות כי ייצוג זה מהווה לגיטימציה לנערות להכיר בזכותן לחוש ולהביע את המיניות שלהן. התשוקה המינית המועצמת נתפסת כאמצעי להעצמת נשים באופן רחב יותר. זאת מתוך תפיסה כי נשים המביעות את המיניות שלהן באופן אותנטי ואקטיבי מפירות את התפיסות השמרניות והנורמות המגדריות של מיניות פסיבית, דבר העשוי לעודד אותן להפר נורמות מגדריות נוספות. נשים צעירות עשויות לראות את התשוקה כסימן לשחרור וכבחירה אישית שלהן. תיאורטיקניות אלה מציעות כי יש לחזק את הסובייקטיביות ויכולת הפעולה המינית (sexual agency) של נערות כדרך להעצמת הנערות ולפיתוח בריאות מינית.

חשוב לציין, כי חלק מכותבות אלה מסתייגות מהקישור הנוכחי בין מסרים פמיניסטיים ומסרים נאו ליברליים של אוטונומיה ובחירות צרכניות. הן מזהות כי תשוקת הנערות ממוסחרת בשוק החופשי ויש לה תפקיד מרכזי בכלכלה המודרנית. עוד הן טוענות כי אסור לבלבל תשוקה ממוסחרת עם מחויבות מפורשת לחופש מיני ומגוון אפשרויות בחירה לנערות, בעיקר לאור המסר כי מימוש התשוקה, הסוכנות והאסרטיביות המינית מתורגם לסגנון חיים המחייב רכישת מוצרים כגון ביגוד ומוצרי טיפוח. מיניותן של נערות היא, אם כך, גם סובייקט נחשק וגם מוצר שחושקים בו, והיא נמכרת חזרה לנערות דרך האופנה והאביזרים הנלווים. התשוקה הפכה להיות "פרויקט שהנערה צריכה לעבוד עליו: על עצמה, על הסובייקטיביות שלה, ועל העונג שלה" (Lamb, 2010, pp.299), כך שהפגנת יכולת פעולה מינית (sexual agency), הופכת לסוג של פרפורמנס.

כנגד הגישה הטוענת להעצמת התשוקה המינית כדרך להתמודד עם השתקת התשוקה של נערות, נשמעת הטענה כי מיניות היא לעולם אינה אותנטית כיוון שהיא מובנית בתוך הגמוניה פטריארכלית המיוצגת כיום באופן אינטנסיבי ב"תרבות הסקסואליזציה" -

על ביקורת זו אפשר לקרוא בפרק ד'