מאגר ידע

כתבתי המון על החשיבות של הנוכחות, והמענה לתכנים שהילד.ה שלנו נחשף אליהם או שואל עליהם. הפעם חשוב לי להתייחס גם למצבים בהם הנושא לא עולה מהצד של הילד.ה. הילדים.ות שלנו משתנים.ות כל הזמן. בת התשע, שעד לפני חודש רצה בבית אחרי המקלחת בלי לחשוב פעמיים, עוטפת את עצמה במגבת עד הסנטר, סוגרת את הדלת, מתפרצת כשאחיה נכנס בלי לדפוק. את.ה שמ.ה לב, חושב.ת "כדאי שאגיד לה משהו" — ואומר.ת לעצמך שתחזור לזה בהזדמנות. ויש רגע אחר. בן השתים־עשרה מעיר הערה על הגוף של זמרת בטלוויזיה, או אומר על יל

טיפ מס' 7: מה שהילד.ה שלך מוצא.ת ברשת בטיפ הקודם דיברנו על כך שאת.ה המחנך.ת המיני.ת הכי חשוב.ה של הילד.ה שלך - לא בגלל שיש לך את כל התשובות, אלא בגלל הנוכחות שלך. היום נסתכל על מה שקורה כשהנוכחות הזו נעדרת לרגע, כי הסקרנות לא באמת נעלמת - היא פשוט הולכת למקום אחר. שירה, בת 11, שואלת את אמה על שיער גוף ולא מקבלת תשובה ברורה. באותו ערב היא מקלידה את השאלה בטלפון שלה, ותוך שניות מקבלת כתבות, תמונות, פרסומות וסרטונים - חלקם מועילים, חלקם מציגים מסר ברור ומעצב על איך גוף של ילדה

אוגוסט הוא חודש של החלטות, ומה שנקבע בו — השפה על השלטים, החצר, התקנון, לוח השנה — מלווה את הילדות.ים שלנו לאורך כל השנה. ולמה זה משנה כל כך? כי המערכת שאליהן.ם הם.ן יוצאות.ים ממשיכה לייצר את אותם פערים בדיוק – פערי השכר, העדר נשים במוקדי קבלת החלטות, מיעוט תלמידות במגמות ה-STEM ומיעוט התלמידים במגמות ההומניות, אלימות מגדרית ועוד. מחקרים מראים כי לא מדובר בפערי יכולות אלא בהסללה מגדרית המתחילה כבר בגיל הרך. למערכת החינוך יש פוטנציאל עצום לקדם שוויון מגדרי ולכן אספתי לכן.ם תש

בטיפים הקודמים דיברנו על החשיבות של שיחה פתוחה, ואיך הרגעים המביכים שנראים הכי מלחיצים הם דווקא הזדמנות לחיבור. לא תמיד נדע מתי תגיע השאלה שתוביל לשיחה שכזו, או מה היא תהיה. ילדים.ות באותם גילאים ישאלו שאלות שונות לחלוטין, בסיטואציות שונות לחלוטין, ועדיין יתפסו אותנו ללא הכנה מוקדמת - גם אם היית בטוח.ה שאת.ה לגמרי על זה. מה שמוכיח לנו שבסוף, הדבר החשוב ביותר הוא לא להכין את כל התשובות מראש או לתרגל כמה שיותר. הדבר הכי חשוב, הוא להבין שאני המחנכ.ת המיני.ת הכי חשוב.ה של הילד.ה

למה החוויות מהילדות שלנו מעצבות איך אנחנו מדברים.ות עם הילדים.ות שלנו על מיניות? לפעמים החלק הכי קשה בשיחה עם הילד.ה שלנו על גוף, יחסים וגדילה, הוא לא השאלה עצמה. שאלה פשוטה יכולה לעורר בנו רגשות שלא ציפינו להם: צחוק עצבני, הידוק פתאומי בחזה, דחף חזק לשנות נושא. לעיתים קרובות, זה בכלל לא באמת על השאלה של הילד.ה - זה על הזיכרונות שהיא מעוררת בנו בשקט, על הסיפור שאנחנו נושאים.ות מהילדות שלנו. השאלה של הילד.ה שלך היא עליו.ה - אבל התגובה שלך היא לפעמים על הסיפור שלך. לאורך שנות ה

את.ה יושב.ת על הספה ערב אחד, גולל.ת בין הערוצים, מקווה.ת למצוא משהו קליל לצפייה משותפת עם הילד.ה שלך בן/בת ה-8, לפני השינה. ממש כשאת.ה עוצר.ת על כותרת מוכרת, קליפ תצוגה מקדימה מתחיל לרוץ אוטומטית. על המסך, שתי דמויות מתקרבות בנשיקה תשוקתית. את.ה קופא.ת, תופס.ת את השלט בבהילות - אבל בפאניקה, האגודל שלך מחליק, והסצנה חוזרת שוב בלולאה. חמש שניות. עשר. חמש עשרה. הרגע מרגיש כמו נצח. בבקשה אל תשים.י לב. כמובן שהילד.ה שלך שם.ה לב. הוא/היא מקמט.ת את האף: "איכס. צפית בזה?" ולפני שאת.

המון הורים מתלבטים.ות בשאלה מתי כדאי להתחיל לדבר עם הילד.ה על מיניות והתשובה הקצרה היא - מוקדם יותר ממה שנדמה לך. ולפניי שאת.ה מפתח.ת רגשות חרטה על כך שלא התחלת מוקדם - הבשורה הטובה היא - שתמיד אפשר להתחיל. למעשה, כולנו מחנכות.ים למיניות בין אם דיברנו על הנושא באופן ישיר או לא. פשוט בגלל שחינוך מיני הוא לא רק במילים, הוא גם בשתיקות. שתיקות מלמדות את הילד.ה שלנו על מה לא מקובל לדבר. ולצד השתיקות יש גם מבטים, ושפת גוף כשאנחנו מגיבים.ות לסיטואציות שונות. הסקרנות של ילדינו היא חל

בפעם הקודמת דיברנו על העיקרון הראשון והקריטי – הבחירה בקשר על פני בושה. ראינו איך הבושה בונה חומות במקום גשרים, ואיך דווקא ברגעי המבוכה והפחד, התפקיד שלנו הוא להוביל לחיבור, כדי לאפשר לילד.ה שלנו מרחב בטוח ללמידה ולהדרכה. הבנו שתגובה כועסת או מבוהלת מעוררת ריחוק ואשמה, אבל שמירה על רוגע משדרת עוצמה שקטה ובטחון: "אני יכול.ה להתמודד עם זה, את.ה בטוח.ה כאן". היום נדבר על העיקרון השני - הבחירה לשתוק בתקווה שזה "ייעלם", במקום להיכנס לשיחה שמתישהו נהיה חייבים.ות לקיים. במקרים בהם

ברוך.ה הבא.ה לסדרת הטיפים שלי לאבות ואמהות המגדלים.ות ילדים.ות על סף גיל ההתבגרות (גילאי 9-11), בעולם שמשתנה במהירות. הורות היא לא עניין פשוט, במיוחד כשזה מגיע לשיחות על בריאות מינית. השיחות האלו יכולות לתפוס אותך לא מוכן.ה ולהשאיר אותך עם התהייה האם פעלת נכון. אם אי פעם הרגשת מובכך.ת או מוצף.ת ברגעים האלו, את לא לבד - הרבה מאוד הורים מרגישים.ות שהיו רוצים.ות לדבר בחופשיות על מיניות, אך הם.ן לא יודעים.ות איך. הסיבה לכך נעוצה בטאבו החברתי בישראל ביחס למיניות, הטאבו הזה מוביל ל

אולי אתן זוכרות כמוני את החוויה הראשונית של קניית חזייה ראשנה - התרגשות מהולה בבילבול ומבוכה, חוסר ידע והבנה איך לבחור מידה ומה זה אומר קאפ ומה זה היקף.... מתוך חוויה כזו יצאה קבוצת תיכוניסטיות והפכה אותה לאתר אינטראקטיבי בשם המושלם Peekaboob, הכולל מחשבון מידות לחזייה ראשנה, מידע על סוגי בדים ועוד - כל זה ב-4 שעות! הקבוצה השתתפה בהאקתון שקיימתי השנה, בו שילבנו בינה המלאכותית מגדר ומיניות. לרב, הקשר בין בינה מלאכותית למיניות מדובר, ובצדק, בהקשרים של סכנות והטיות מידע, אבל היא