פמיניזם ומיניות נערות - סדרת מאמרים - פרק ד': ביקורת על תרבות הסקסואליזציה

בסדרת המאמרים אציג את הספרות האקדמית ביחס למיניות נערות הנשענת על התיאוריה הפמיניסטית. מומלץ לקרוא את הסדרה לפי סדר הפרקים (לפרק א').

כנגד הגישה הטוענת להעצמת התשוקה המינית כדרך להתמודד עם השתקת התשוקה של נערות, נשמעת הטענה כי מיניות היא לעולם אינה אותנטית כיוון שהיא מובנית בתוך הגמוניה פטריארכלית המיוצגת כיום באופן אינטנסיבי ב"תרבות הסקסואליזציה". בתרבות זו ניתן לראות כי תשוקתן של נערות ונשים כבר איננה פסיבית וחסרה, אלא היא באה לידי ביטוי באופן נרחב במדיה, בתרבות הפופולארית עד כדי כך שהיא "משפריצה" (splashed) (Fine & Mclelland, 2006 p. 300) מכל עבר. המיניות הנשית מוצגת בתרבות זו כאקטיבית, יוזמת ומועצמת, אך היא למעשה עדיין מבנה נערות ונשים רק כאובייקט מיני אשר נועד לספק גברים, לעיתים אף באופן אלים. באופן זה ההבניות החברתיות מחזקות את הבניית הנערים והגברים כבעלי העוצמה והכוח ואת הנערות כאובייקט, מיני ובכלל. הבניות אלה מובילות לאלימות כלפי נערות ונשים והן מכונות "תרבות האונס".

באופן אירוני, המודל להעצמה המינית של נערות באמצעות העצמת התשוקה, מבנה את מיניותן באמצעות תפקידים נשיים סטראוטיפים, באמצעות מיניות מוחצנת והוא דומה "מדי" לדימוי נערת הפורנו המינית והממוסחרת.

האירוניה הגלומה במודל יחיד ומצומצם זה הוא שהנערה מרגישה מועצמת ובעלת כוח להיות מינית דרך התפקיד של אובייקט מיני עבור האחר ולא עבור עצמה ועל כן מודל זה מבטא למעשה את הפנמת הדיכוי הפטריארכלי.

הפנמת הדיכוי מביאה למצב בו נשים ונערות כבר אינן זקוקות למישטור הגברי והן לא רק אובייקט פסיבי המפנים את המישטור אלא הן ממשטרות את עצמן, מחפצנות את עצמן באופן אקטיבי ואף עוברות תהליך של סקסואליזציה עצמית (self-sexualization). כלומר, נערות מקיימות אינטרקציה עם תפיסות שונות ביחס למיניות והן נאבקות על עיצוב זהות מינית אקטיבית תוך משא ומתן עם המסרים החברתיים ועם מרכיבים של כוח ועונג.

לכן, פותחו מודלים שונים המבקשים להגדיר מהי העצמה מינית תוך שילוב בין התאוריות הפמיניסטיות השונות. אחד מהם גורס כי העצמה מינית מורכבת מהאלמנטים הבאים:

א. תחושת תשוקה מינית - עוררות מינית ורצון מיני.

ב. אוטונומיה יכולת ההשפעה והשליטה על המיניות.

ג. בטחון ומוגנות.

ד. יכולת חשיבה ביקורתית על המסרים החברתיים-מגדריים.

ה. יכולת לקחת אחריות על הסיטואציה המינית (קרי, להשתמש באמצעי מניעה, להיבדק כשצריך למחלות מין וכדומה).

ביקורת אחרת מושמעת על תרבות הסקסואליזציה טוענת כי בתרבות זו נערות מצופות לחיות בתחושה של פוסט-פמיניזם, כלומר, להיות "בעלות" יכולת פעולה מינית (sexual agency) - כמי שמסוגלות לקיים "בחירות חופשיות" ביחס למיניות שלהן. כמי שפועלות לממש את התשוקה המינית שלהן ולפעול מתוך עונג. ביקורת זו גורסת, כי גם ציווי זה עדיין משאיר את הנערות עם "תסריט" שהן צריכות לממש, שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם תחושותיהן.

מצב זה מורכב יותר בקרב נערות במצבי שוליות (נערות במצבי מצוקה), על כך ארחיב בפרק האחרון.