לפני שהפעמון מצלצל: תשע פעולות לחינוך מודע מגדר לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ז

אוגוסט הוא חודש של החלטות, ומה שנקבע בו — השפה על השלטים, החצר, התקנון, לוח השנה — מלווה את הילדות.ים שלנו לאורך כל השנה. ולמה זה משנה כל כך? כי המערכת שאליהן.ם הם.ן יוצאות.ים ממשיכה לייצר את אותם פערים בדיוק – פערי השכר, העדר נשים במוקדי קבלת החלטות, מיעוט תלמידות במגמות ה-STEM ומיעוט התלמידים במגמות ההומניות, אלימות מגדרית ועוד. מחקרים מראים כי לא מדובר בפערי יכולות אלא בהסללה מגדרית המתחילה כבר בגיל הרך.

למערכת החינוך יש פוטנציאל עצום לקדם שוויון מגדרי ולכן אספתי לכן.ם  תשע פעולות שאפשר להטמיע כבר עכשיו. רובן תלויות בהחלטה ורובן לא דורשות תקציב

 1. שפה: מה כתוב על הקירות, בדפי העבודה ובמבחנים

התחילו.ן בסיור פשוט בבית הספר עם עין אחת פקוחה: כמה שלטים מנוסחים בלשון זכר בלבד? "התלמידים מתבקשים", "חייך והעולם יחייך אלייך", "חדר מורים" ועוד. השפה שילד.ה קוראת כל יום בדרך לכיתה מלמדת אותה מי נמצא.ת כאן ומי אורח.ת — וזה מסר שנספג בלי שאף אחד.ת אומר.ת אותו בקול.

אבל השילוט הוא רק הקצה הגלוי. השפה הממוגדרת חיה בעיקר בחומרים היומיומיים: דפי עבודה, שאלוני מבחן, הודעות להורות.ים, פנייה בעל־פה בכיתה. הפעולה המעשית היא להחליט על נוהל אחיד לשנה — כל חומר חדש שנכתב ייכתב בלשון רב־מגדרית או בשני נוסחים, בזכר ובנקבה. במקומות שבהם החלפת השילוט הפיזי יקרה או מסובכת, אפשר פשוט להוסיף שילוט משלים; זה מייצר נוכחות חדשה במרחב.

 2. גאנט שנתי: לנעוץ תאריכים כבר עכשיו

השגרה הבית ספרית מאוד אינטנסיבית במבחנים, טיולים, חגים ואירועים. תוכנית שלא קיבלה תאריך בחודש אוגוסט תישאר כוונה טובה גם בחודש יוני.

לכן הפעולה הזו חשובה עכשיו - קבעו מועדים ייעודיים לשיח על שוויון מגדרי, בכל שכבות הגיל-, הנה כמה תאריכים לדוגמה:

11.10 - יום הנערה הבינלאומי  

19.11 - יום הגבר הבינלאומי

 25.11 -  היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים

 11.2 -  היום הבינלאומי לנשים ולנערות במדע

8.3  - יום הנשים הבינלאומי.

בכל מועד אפשר לקיים שיעורים בכיתות, לצפות בסרט או סרטון ולקיים דיון או לקיים תהליכי חקר על הנושא. חשוב לשים לב – הימים האלה לא נועדו לבנות בלבד, חשוב שגם הבנים יהיו שותפים מלאים לשיח.

אפשר לשלב גם סדנאות וימי שיא המכוונים לפיתוח יוזמות של הצוות או הנוער עצמו – אם זה מעניין אתכן, מוזמנות לדבר איתי ולקבל הצעה לארוע כזה – התכנית שלי נמצאת בגפ"ן.

בנוסף, בדקו את תכני הלימוד בחגים ובמועדים. חנוכה, פסח, יום הזיכרון, ימי ציון לאומיים: מי הדמויות שמסופר עליהן, ומי נשארת ברקע? איזון הייצוג בטקסים ובתכנים אינו דורש תוכנית חדשה, אלא בחירה מודעת בחומרים שממילא מלמדים.

3.  קוד לבוש: השיחה צריכה לקרות לפני האכיפה, לא אחריה

רוב הקונפליקטים סביב קוד לבוש מתפוצצים בספטמבר החם, ולא במקרה: התקנון נכתב בלי דיון, האכיפה נופלת על מורה בודדת בשער, והתלמידות מגלות שהגוף שלהן הפך פתאום לנושא ציבורי.

התחילו בבדיקה כנה של הסעיף עצמו: האם ההגדרות סימטריות לבנות ולבנים, או שרוב הפירוט מתייחס לגופן של בנות (אורך, מחשוף, כתפיות) ? האם ההנמקה הכתובה נוגעת לנוחות ולבטיחות, או שהיא מרמזת על "הסחת דעת" — כלומר מטילה על בנות אחריות לתגובות של אחרים? זו נקודה מהותית: קוד לבוש שמנוסח סביב הרתעת המבט מלמד בנות שהגוף שלהן הוא בעיה, ומלמד בנים שאין להם שליטה על עצמם.

אם הנושא היה מורכב בשנים קודמות, מומלץ להקים ועדת קוד לבוש משותפת לצוות, להורות.ים ולתלמידות.ים. שיתוף התלמידות.ים בהגדרת הכללים החלים על גופן.ם הוא בפני עצמו שיעור בזכויות, בהסכמה ובאוטונומיה.

לערכה חינוכית להנחיית תהליך בית ספרי בנושא – ליחצו כאן.

4.  למי שייכת החצר?

במרבית בתי הספר חלוקת המרחב הציבורי נראית די דומה: משחק כדור תופס את מרכז המגרש ומנוהל ברובו על ידי בנים, ובנות נמצאות בשוליים — על הספסלים, במסדרונות ובכיתות. אין סיבה אמיתית לחלוקה הזו.

בתהליך אקטיביזם שהנחתי עם תלמידות/ים זיהינו ביחד את ההפרדה הזו, והפתרונות הכי טובים הגיעו מהן/ם – הן/ם הציעו ליצור הסדרה של ימי המגרש לבנות ולבנים, וימים מעורבים בהם אסור לשחק בכדור – כך שלכולן/ם נוח לשחק במרחב.

שווה גם לבדוק מי מקבל.ת את המשימות הפיזיות בבית הספר — הזזת שולחנות, סחיבת ציוד, עזרה טכנית. אם אלו כמעט תמיד בנים, נוצר מסר כפול: הבנים לומדים שהגוף שלהם הוא כלי עבודה, והבנות לומדות שהן לא מסוגלות.

חלוקת המרחב היא שיעור יומיומי בחלוקת כוח, והוא נלמד היטב.

 5. מניעת אלימות מגדרית: להיערך לפני האירוע, לא אחריו

בכל שנה מתרחשים אירועי אלימות מגדרית — מילולית, פיזית או דיגיטלית. השאלה היחידה היא אם הצוות יהיה מוכן כשזה יקרה, או ילמד את הנהלים תוך כדי משבר.

היערכות טובה כוללת שלושה רבדים.  ראשית, מניעה : שלבו בתכנית השנתית תהליכי מניעה שיטתיים — בהנחיית הצוות ו/או בשילוב תכניות חיצוניות. (למאגר מערכי שיעור מאורגן לפי נושאים וגילאים ליחצו כאן).

 שנית, נהלים:  קיימו שיח מקדים עם הצוות להיכרות עם חוזר מנכ"ל ועם חובת הדיווח כולל תרגול תרחישים (לערכה להכרת חובת הדיווח ליחצו כאן).

שלישית, ציון מועדים - ציינו מועדים העוסקים במניעת אלימות מגדרית כגון ה-25.11-   יום המאבק באלימות כלפי נשים, ושבוע מערכת החינוך למניעת אלימות מינית שמתקיים בדרך כלל בינואר.

נקודה שראוי לשים לב אליה במיוחד השנה: המרחב הדיגיטלי. תכנים מהמנוספירה שמוכרים לבנים תפיסה נוקשה של גבריות מגיעים לכיתות שלנו הרבה לפני שאנחנו מדברות.ים עליהם. תוכנית מניעה שמדברת רק על "להגן על הבנות" מפספסת חצי מהעבודה. בנים הם לא רק גורם סיכון — הם גם קהל יעד של חינוך, ובמקרים רבים גם נפגעים.ות מהנורמות האלה בעצמם.

למדריך לשיח חינוכי על המנוספרה ליחצו כאן

6.  הקהילה הגאה:

תלמידים/ות להט"בים.ות במערכת החינוך סובלים מהדרה ואלימות. נהלי משרד החינוך מחייבים יצירת אקלים בטוח עבורן.ם ולטובת זו נכתבו נהלים

מדיניות משרד החינוך ביחס לתלמידות.ים להט"בים ולמשפחות הקשת 

קיימו שיח עם כלל הצוות — לא רק עם היועצת — כדי ליצור שפה משותפת ולוודא שכל מורה יודעת למי לפנות ומה לומר כשתלמיד.ה מתייעץ.ת. וודאו שהטפסים הבית ספריים מאפשרים מבנים משפחתיים מגוונים (לא "שם האב / שם האם" אלא "הורה 1 / הורה 2"). בידקו שיש מענה מעשי לשאלות של שירותים, חדרי הלבשה וטיולים, לפני שהן עולות באמצע השנה. שלבו שיח מותאם דיל בכיתות סדנאות חיצוניות מכיתה ט' ומעלה.

שווה גם לעקוב אחר קולות קוראים לתקציב ייעודי בתחום – בידקו עם היועצות.

7.  מי מופיע.ה בספרים — ובאיזה אופן?

ספרי לימוד רבים ממשיכים לשמר חלוקת תפקידים שמרנית, ולרוב בלי שאף אחד.ת שם לב. דוגמה שאני נתקלת בה שוב ושוב: ספר ללימוד לשון ליסודי, שמטרתו ללמד מבנה משפט, ובו הטקסט "אמא ראתה עכבר וקפצה על השולחן. היא קראה לאבא, שהתעורר והניח מלכודת." זו דוגמה אחת קטנה — וכך זה הולך וממשיך, בעיות בחשבון שבהן אבא הולך לעבודה ואמא מבשלת, שיעורי היסטוריה כמעט בלי נשים, ספרייה בלי משפחות מגוונות.

הספרים מעבירים מסר באופן יותר שקוף, פחות שמים.ות לב למסרים האלה – וכך הם נטמעים באופן מעמיק יותר.

בחרו מקצוע אחד השנה, והקצו לצוות המקצוע ישיבה אחת לסריקת החומרים. לא צריך להחליף הכול — מספיק להוסיף דמויות נשיות במידה ויש רב לדמויות גבריות, גם אם זה על ידי איסוף חומרים מהרשת. חשוב גם להוסיף דמויות גבריות שלא מתנהגות לפי הסטראוטיפ, כגון אב המטפל בילדים.ות, או עושה את עבודות הבית. ולא פחות חשוב קיימו את השיח על הייצוג עם התלמידים/ות, העלו את השאלות ושתפו אותן.ם בתהליך ההתבוננות שעשיתן.ם.  

 8. הכשרת הצוות

ההסללה המגדרית מגיעה מהרבה מאוד סוכני חיברות, ביניהם גם הצוות החינוכי. מתוך ההרגלים, גם מורות.ים מצויינות.ים משעתקות דפוסים לא מודעים כגון מתן תשומת לב מוגברת יותר לבעיות התנהגות של בנים, מתן זכות דיבור רבה יותר לבנים, מתן משוב שונה לבנים ולבנות וחוסר אבחון של בנות על הפרעות קשב וריכוז.

הדפוסים האלה משפיעים ויוצרים הפנמה של סגנונות למידה המושפעים ממגדר. כך למשל בנות נוטות שלא לענות עד שהן בטוחות במאה אחוז, לא להגיש מועמדות לפני שהן עומדות בכל הקריטריונים, לייחס הצלחה לגורם חיצוני ("היה מבחן קל") וכישלון לגורם פנימי ("אני לא טובה בזה") — ולתפוס משוב שלילי כאישי. בנים לומדים את ההפך: לייחס הצלחה לעצמם, כישלון לנסיבות, ולהצביע מיד. אף אחת מהמסקנות האלה אינה מולדת; שתיהן נלמדות בכיתה.

לכן הכשרת צוות היא מאוד משמעותית. וחשוב לדעת שהיא לא חייבת להיות אירוע גדול. היא יכולה להתבסס על החומרים המצוינים של היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, ולהיבנות סביב כמה עוגנים פשוטים: התבוננות ביקורתית על סטראוטיפים בתוכן ובחלוקת התפקידים בכיתה; בדיקת הנוכחות הנשית בחומרי הלימוד; איזון בין פעילויות תחרותיות לפעילויות שיתופיות (בנות רבות נמנעות מתחרות ומוויכוח, ולמידה בקבוצות קטנות ובהקשר מאפשרת להן להיכנס פנימה); והקפדה מודעת על רף ציפיות זהה ומשוב זהה לבנות ולבנים.

כלי אפקטיבי נוסף בהקשר של הצוות הוא תצפית עמיתות.ים. מורה שיושב.ת בשיעור של עמית.ה מגלה תוך שיעור אחד יכולה להסב את תשומת הלב של המורה לדפוסי ההסללה.

אם אתן רוצות לקחת את התהליך של הכשרת הצוות לשלב הבא – מוזמנות לדבר איתי להתאמת התוכן לצרכים שלכן.

9.  מרחבים בלתי פורמליים

הרבה ממה שילדות.ים לומדות.ים על מקומן.ם בעולם לא נלמד בשיעור. הוא נלמד במועצת התלמידות.ים, בטקסים, בחוגים ובנבחרות.

בידקו האם נהוג בבית הספר שמועצת התלמידים.ות מורכבת מנציג ומנציגה בכל כיתה?  מי מנחה את הטקס על הבמה, מי רוקד.ת ומי אחראית ללוגיסטיקה? אילו חוגים מוצעים, ומי נרשם.ת אליהם? מי מייצג.ת את בית הספר בתחרויות ובאירועים חיצוניים? ואיזה מרצים.ות מוזמנים.ות לבית הספר — ועל אילו נושאים? כשכל המרצים בתחומי הטכנולוגיה הם גברים וכל המרצות בתחומי הרגש הן נשים, בית הספר מלמד מסר שלם בלי לומר מילה.

הפעולה כאן היא בחירה מודעת בשלב התכנון: איזון בהנחיית טקסים, שאיפה לייצוג בוועדות, והקפדה על גיוון מגדרי בבחירת אורחות.ים ומרצים.ות לאורך השנה.

ולסיום

חשוב לשתף את ההורות.ים ואת הקהילה ברציונל להטמעת חינוך מודע מגדר. שקיפות מונעת התנגדות, ובעיקר הופכת את ההורות.ים לשותפות.ים בתהליך במקום לצופות.ים בו מבחוץ. ושווה לומר להן.ם גם את החצי השני של הסיפור — שחינוך מודע מגדר אינו "תוכנית לבנות". הוא בדיוק אותה עבודה שמאפשרת לבן לבחור ספרות, לרצות ללמד, לבכות בכיתה, ולגדול לאבא שיודע לטפל.

ואם יש דבר אחד שכדאי לזכור מכל הרשימה:  אף אחת מתשע הפעולות האלה לא דורשת תקציב גדול או רפורמה מערכתית. כולן דורשות החלטה.

אז מה את.ה בוחר.ת לאמץ השנה?

אם את.ה רוצה לקבל כלים להעמיק את הפרקטיקות האלה — מוזמנ.ת ליצור איתי קשר להתאמת סדנה לצוות.

📞 052-8000729 | 🌐 www.advaberko.com